א. גישתו של מילטון פרדמן.
ב. גישתו של אמרטיה סן.

גישתו של מילטון פרידמן:
מבחינת פרידמן האחריות החברתית של התאגידים היא להגדיל את הרווחים שלהם, ולכן השוק צריך להיות חופשי משיקולים חברתיים כמו מיסוי, רגולציה ושיקולים שאינם ענייניים.
גישתו של פרידמן אומרת כי אין אנו יכולים לחייב את העסקים באחריות חברתית ושיקולים חברתיים כיוון שאין הם מבינים בהם. חסרים פה נימוקים מרכזיים נוספים של פרידמן.

ניתן להסתכל על פתרון מיקרוסופט בשני מובנים:
• מיומנות העובדים ותרומתם למייקרוסופט: אם העובדים בפרויקט שנסגר אלו עובדים מיומנים היכולים בקלות להשתלב בפרויקטים חדשים בחברה, אין סיבה לפטרם.
על פי הידיעה מגלובס, מיקרוסופט ממשיכה בגיוס עובדים, ולכן ניתן להסיק כי החברה זקוקה לעובדים נוספים בפרויקטים השונים.
מבחינה כלכלית, יותר זול לחברה לשנע עובדים בתוך החברה מאשר לגייס מחדש (ישנן עלויות שונות בגיוס עובדים כמו: תשלום לחברות כח אדם, הזמן שהוקדש לראיונות העבודה ושיכול היה להיות מתורגם לעבודה והתקדמות בפרוייקטים השונים ובנוסף זמן התאקלמות העובד מבחינה מקצועית וחברתית – כל אלה מהווים משקל כלכלי בחברה).
• אי התאמה של העובדים מבחינה מקצועית: במידה והעובדים בפרויקט שנסגר אינם מתאימים מבחינה מקצועית לפרוייקטים אחרים בחברה אין סיבה להשאירם.
השארתם יכולה ליצור אבטלה סמויה או לחלופין להפריע לעובדים אחרים בעבודתם ובעמידה בזמני הפרוייקט כיוון שצריך להשקיע זמן בחניכה של עובדים שאינם מיומנים.
מבחינת התועלת הרווחית של החברה בגישתו של פרידמן, צריך להחליט לגבי כל עובד בצורה פרטנית: האם הוא מתאים לפרויקטים אחרים בחברה או לא, ולא לקבל החלטה באופן גורף על כל 110 העובדים.
חסרה התייחסות ספציפית לשיקולים שעולם מתוך דבריו של ליכטמן בכתבה.
25\21
גישתו של אמרטיה סן:
אמרטיה סן טוען כי הבסיס לכלכלה טובה אינו מותנה רק בחליפין, אלא יש לשים דגש על אמון, ייצור והקצאה. סן לא מוצג בצורה מספיק מנומקת.
לפי גישתו של סן אי פיטוריהם של העובדים ומציאת תפקידים חלופיים בחברה מהווה פתרון נכון לבעיה.
אי פיטורי העובדים יגביר מוטיבציה ומחוייבות אצל העובדים (הן בפרויקט שנסגר והן בפרויקטים אחרים בחברה) דבר שיאפשר פיתוח פרויקטים חדשים- יצור, חשוב לתת לעובדים תחושת שייכות וחופש פעולה. פיטורין מיד לאחר כשלון פרויקט יעבירו את המסר ההפוך.
מציאת פתרון לעובדים יוצרת אמון בין העובד למעסיק, במקרה זה מיקרוסופט, מה שמאפשר חליפין בין העובדים שתורמים מהידע שלהם למען הצלחת החברה.
אמרטיה סן מדבר בגישתו על טובין ציבורי וטובין פרטי אשר ניתן להתייחס אליו גם כאן:
הצלחתה של חברת מיקרוסופט הינה טובין ציבורי. מכיוון שלחברה יש מספר פרויקטים, שחלקם מצליחים, חלק מהעובדים יכולים "להנות" מאי- הצלחת פרויקט אחד על ידי מעבר לפרויקט אחר. בנוסף, הטובין הפרטי של החברה היא לגייס את העובדים הטובים ביותר שיש בשוק. יצירת אוירת הפחדה שבה מפטרים על פרויקט שנכשל תפגע ביכולת גיוס העובדים של החברה (ביחוד במצב בו יש הרבה תחרות על עובדים בתחום המיומנות הטכנולוגי).
יש להסתכל על הדברים בראיה רחבה יותר מאשר הצלחה/כישלון בפרויקט יחיד, וזאת משום שהצלחת מיקרוסופט לא תתאפשר ללא עובדיה.
הצלחת חברה אינה נמדדתבפן המדעי בלבד (רווחיות החברה והצלחות בפרויקט), אלא גם בפן החברתי- סוציאלי.